בראשית פרק א'
הרצון הראשון צמחונות
ויקרא פרק י"ז
איסור השחיטה מחוץ למשכן
צמחונות וטבעונות ביהדות
צמחונות ביהדות

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה; וַיְהִי כֵן.

בהמשכו של ספר בראשית נוח מצווה להכניס מזון לתיבה לבעלי החיים ולעצמו (בראשית ו') פסוק כא "וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה" מדרש רבה מבאר על דעתיה דר' אבא בר כהנא: "והיה לך ולהם" דבר שהוא לך ולהם. 
כיידוע שאכילת בשר לאדם לא הותרה טרם המבול אלא רק לאחריו עקב האכזבה מרמתם המוסרית הנמוכה של בני האדם, לכן מבאר מדרש רבה כך: "והיה לך ולהם לאכלה" דבר שהוא לך ולהם - הווי אומר בראשית א'​ צמח מן הארץ.


מכאן אנו למדים שגם בעלי החיים "הטורפים" לפני המבול אכלו בתחילה רק מצמח הארץ.
ומאחר וזו הייתה דרכם הטבעית מלכתחילה התנבא גם עליהם הנביא ישעיהו ואריה כבקר יאכל תבן.

 

(טבעונות  ביהדות).

אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה; אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לֹא הֱבִיאוֹ, לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַיהוָה, לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָה--דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא, דָּם שָׁפָךְ, וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא, מִקֶּרֶב עַמּוֹ.

במה דברים אמורים ?

הותרה אכילת הבהמה רק בזמן הקרבת הקורבן בבית המקדש, אם שחט לא לצורך הקורבן ולא הביאו להקריב קורבן לה' במשכן, דם יחשב לאיש ההוא ומתחייב כרת.

כפי הנראה בחוש מפסוקי התורה זה פשט גמור
וזו מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא, בבית מדרשו של רבי ישמעאל הושתת הלימוד על פשוטו של מקרא והיגיון ולא על פלפולים המבוססים על אותיות יתרות או חסרות במקרא.

כן נקט בגישת "דיברה תורה כלשון בני אדם" 


וכך כמו הפשט המופיע בספר ויקרא י"ז סובר רבי ישמעאל שהשחיטה ואכילת הבשר הייתה אסורה כאשר היא איננה משמשת לקורבן וזאת לפני הכניסה לארץ.

צפה בשיעור במלואו בקישור הבא הרב אלחנן סמט "דם שפך"


(טבעונות ביהדות).

חדש טבעוני כשר - vegan kosher

דברי ראשונים ואחרונים
על אכילת בשר
צמחונות וטבעונות ביהדות

ר' יוסף אלבו מבאר את ההיתר שניתן בדיעבד לאכילת בשר, שלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע כמו שהתיר להם יפת תואר ועל זה הדרך" (ספר העיקרים, מאמר שלישי פרק טו).

בדומה לכך מסביר דון יצחק אברבנאל מדוע סיפק ה' לבני ישראל במדבר "לחם מן השמים" (הלא הוא המן) ולא בשר: "אמר הקב"ה למשה: הנה עניין הבשר אינו מזון הכרחי והוא שאלת זוללות ומלוי מעַיים ותאווה גוברת. גם שהבשר מוליד באדם דם זדוני ואכזרי וגו'.. הנה מפני זה לא אמר הקב"ה למשה שייתן לישראל בשר, כ"א לחם, שהוא מזון נאות והכרחי למזג האדם, וזה הוא 'הנני ממטיר לכם לחם מן השמים.

 

אברבנאל, בראשית ט, א - ולמה הרשה לנח אכילת הבשר מה שלא הרשה לאדם הראשון? היה זה לפי שאדם היה בגן עדן מקום העצים והפירות היותר נבחרים שאפשר, כמו שאמר 'ויצמח ה' א-לוקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל", ונאמר לו "מכל עץ הגן אכול תאכל". אבל נח ובניו כשיצאו מן התיבה לא היה להם לאכול לא עשב הארץ ולא עץ פרי. ואם היו מיחלים לאכול עד שיזרעו שדות ויטעו כרמים ימותו ברעב, ולכן התיר להם אכילת הבשר.

 

מלבי"ם, בראשית ט, ג כי בימי אדם היו גופות בני אדם חזקים והפירות לא נשחתו עדיין והיו מכלכלים את בני האדם כמו הבשר, אבל אחר המבול שנתקלקלו המזונות,..